רוח רפאים מרחפת מעל פני מדינת ישראל: זוהי רוחה של הישראליות, שאותה נטשנו. במקומה, העדפנו להיות יהודים, ערבים, חרדים, אתיופים, פרוגרסיביים, שמרנים, אשכנזים או מזרחים. המכון למחשבה ישראלית מציע רפורמות מבניות שיכולות לאחות את הקרע ולהחזיר לחברה הישראלית את מה שאיבדנו: אמון, שותפות גורל, ואחווה.
מחקר
במשך שנים רבות התעלמו הציבור הישראלי ונבחריו מההשפעה ההרסנית של שיטת הבחירות היחסית על הסדר הפוליטי והחברתי, אבל המשבר הנוכחי הביא אותנו לנקודת רתיחה בין הקבוצות בחברה הישראלית. שיטת הבחירות היחסית בישראל יצרה סתירות רבות בין אינטרסים מגזריים ובין טובת הכלל והמדינה: מערכות הבחירות העצימו את הקיטוב הפוליטי והשנאה; קבוצות יריבות מסרבות לתת אמון במוסדות המדינה ובמערכת הפוליטית וניצבות אלה מול אלה על סף תהום, רגע לפני הידרדרות אל מלחמת אזרחים תרבותית ואולי אף למשבר חמור מזה, אלים באופיו.
בספרם מעורר המחשבה ישראל חדשה – השבר והתיקון: משיטה יחסית לבחירות אזוריות עומדים המחברים פרופ' אבנר בן-זקן וד"ר שגיא אלבז על מגרעות השיטה היחסית ועל חשיבות המעבר לשיטת בחירות אזורית־רובית, ומציעים מודל חדשני לבחירות אזוריות כגשר לבנייתה המחודשת של ישראל.
בסדרת סרטונים מסביר פרופ׳ אבנר בן-זקן על הצורך בשינוי שיטת הבחירות, כיצד נולדה התקלה של שיטת הבחירות היחסית, מה ההשלכות של שיטה זו על הפוליטיקה הנוכחית, וכיצד שינוי השיטה תציל את מדינת ישראל מהתסבוכת הפוליטית אליה נקלעה.
בני אדם מגדירים מלחמה כניצחון, אך השכל הישר קובע אחרת. מלחמה אינה מנצחת, היא רק מכריעה אויב. הניצחון האמיתי בא רק כאשר תוצאת ההכרעה הופכת
זה אפילו לא שוחד פוליטי. זה שוחד. פרקסלנס. דחיית בחירות בעבור ג'ובים, כוח, כסף. זה לא להאמין שזה המצב, או להפך, זה המצב כל הזמן
36 מתוך 38 המדינות החברות ב־OECD, אשכול המדינות המפותחות בעולם (95%), מקיימות שיטת בחירות אזורית. שיטה זו פועלת בעשרות מדינות לאורך עשרות שנים, בעיקר מאז מלחמת
מהי מנהיגות, מה הופך אדם למנהיג בקנה מידה היסטורי וכיצד מצופה ממנו להתנהג במצבי משבר? אהוד ברק, שכיהן כראש ממשלת ישראל (2001-1999) כשר הביטחון (2013-2007)
מה הופך מנהיגים כמו טראמפ ונתניהו, שלא מסתירים את פגמיהם המוסריים, לפופולריים כל כך? לפי פרופ' אווה אילוז, כריזמה מסוג חדש, כמקור כוח ושליטה, מאפשרת
המנהיגים הגדולים בהיסטוריה, כריזמטיים ומוכשרים ככל שהיו, זכו למעמד אייקוני הודות לתקופה, לנסיבות המשתנות ולתהליכים פסיכולוגיים וגאו־פוליטיים. אז מדוע המנהיגות נתפסת בטעות כמופע של איש
דפוסי הפעולה של המנהיגים הפופוליסטיים הם מגוונים, מהירים ויעילים יותר במאה ה־21 הודות לאמצעים הדיגיטליים שעומדים לרשותם. פרופ' מוחמד ותד מסביר כיצד הדיגיטציה מסייעת למנהיגות
הסטטיסטיקה היא הכלי המדעי שהוביל להולדת הציונות ולבניית חברת המופת ולא להקמת מדינה המיועדת לכלל היהודים. ואולם השואה שיבשה את התוכניות, ולתוך גבולות המדינה שהוקמה
התנועה הציונית היתה תנועה חילונית במהותה ופחדה ממשיחיות. אבות הציונות השתמשו במושגים כמו גאולה וחורבן ושיבת ציון, אבל הם לא התכוונו לתכלית הדתית שלהם. ואולם,
ההשוואה בין צרפת לישראל מעלה כי הנסיבות ההיסטוריות קובעות במידה רבה את מערכת היחסים המורכבת בין שני ממדי הלאומיות – האזרחית והתרבותית. בעוד שבשנים הראשונות
הציונות החילונית, ובעקבותיה מדינת ישראל (העברית-ממלכתית), החליפו את הדת כמסגרת רעיונית ומוסדית המגדירה ומארגנת את חיי היהודים כאומה ישראלית מודרנית. אלא שבניגוד לחזון ולכוונות האבות
המתנחלים בשטחים הכבושים דומים במידה רבה לא רק לצלבנים המדיאבליים, אלא הם הולכים ומגשימים את ההשקפה הכנענית. שינוי סדר העדיפויות של הציונות הדתית מ"תורה, עם,
ללא בירוקרטיה רציונלית, ללא מריטוקרטיה וללא שוויון אזרחי פוליטי וכלכלי, הייתה ישראל למדינה של מייסדיה ולא של אזרחיה. פרופ' אבנר בן-זקן קורא להקים את מדינת
הטבח ומעשי הזוועה שביצע חמאס ביישובים על גבול רצועת עזה ב־7 באוקטובר העמידו את ישראל בפני האתגר המורכב ביותר שבו עמדה מאז הקמתה: כיצד לפעול
מתחילת המלחמה נגד חמאס בעזה, ממשלות ארצות הברית וישראל הסכימו על מטרותיה: מיטוט השליטה הצבאית והאזרחית של חמאס ברצועה, החזרת בני הערובה הישראלים, שהחמאס חטף
מיפוי האתגרים עלינו להכיר בכך שהחמאס הצליח להוכיח יכולת מודיעינית וצבאית מרשימים, ולא רק שההפתעה של ה־7 באוקטובר עוד תנותח, הוא הצליח להרוג באכזריות כ־1400
המהלומה שספגנו ב־7 לאוקטובר הכתה בהלם את כולנו. אף־אחד מאיתנו לא ציפה או נערך לאפשרות שהחמאס יתפוס את מדינת ישראל; מנהיגותה; צבאה; כוחות הביטחון שלה
בתאריך 7 במאי 2023 פרסם רוגל אלפר מאמר בעיתון הארץ שכותרתו: "גנץ יקבור את מדינת ישראל". הטיעון העיקרי במאמר הוא שהמתינות והפשרנות המזוהים עם גנץ
מחקר
בעשורים האחרונים הפך השלטון המקומי בישראל לזירה מרכזית בעיצוב החברה והמדינה. רשויות חזקות, המתאפיינות בפעילות כלכלית ענפה, מצליחות לספק שירותים איכותיים, בעוד שרשויות חלשות נאלצות להסתמך על תמיכת הממשלה בצרכים הבסיסיים שלהן.אי-השוויון בישראל הוא מהגבוהים במדינות ה-OECD ומתבטא גם בתחרות על משאבים, הון ואיכות חיים, המושפעת ממיקומן הגיאוגרפי של הרשויות המקומיות. הפערים בין רשויות בעלות זהויות אתניות, לאומיות ודתיות שונות העמיקו את השסעים החברתיים והגאוגרפיים בישראל ופגעו בלכידות הלאומית ובחוסנה של המדינה. מבנה השלטון המקומי, שעוצב בשנותיה הראשונות של המדינה, אינו תואם עוד את המציאות העכשווית ומחריף את היריבויות בין הקהילות.
המכון למחשבה ישראלית מציג בספר זה הצעה מגובשת ומפורטת לרפורמה מבנית עמוקה בשלטון המקומי בישראל.
אבנר בן-זקן | מרדכי כהן | ליאת סאבין בן שושן | בת-אל יוסף רביד | יותם אביתר
״לפנינו חזון פוליטי-מרחבי חדשני ומהפכני, ועם זאת מותאם בצורה מושלמת למציאות הפוליטית, החברתית והמרחבית של ישראל, והמציע פתרונות מבטיחים לאתגרים המרחביים והחברתיים המורכבים של ישראל.״
פרופ׳ ארז צפדיה, האוניברסיטה הפתוחה
״ספר זה מציע חזון חברתי ומרחבי חדש לישראל. בניתוח מפוכח, היסטורי ועכשווי, המחברים מציגים תמונה רחבה של האזוריות בישראל ומנסחים הצעה אמיצה ומעשית לרפורמה מבנית בשלטון המקומי ובממשל האזורי.״
פרופ׳ איתי בארי, אוניברסיטת חיפה
״איך מחזקים את השלטון המקומי בלי לפרק את הקיים? הספר האזוריות החדשה של ישראל: ההצעה מעלה דרך חדשה ויצירתית לצמצם פערים ולחזק את הלכידות הישראלית.״
ד״ר ניר ברק, אוניברסיטת בן-גוריון
בתור חברי המכון תקבלו, מיילים על תכני המכון, הזמנות להרצאות, ותוכלו לנהל תקשורת בין-אישית איתנו ולשאול כל שאלה שעולה ברוחכם. כמו כן, תכנים אקסלוסיביים שרק חברים מקבלים
בואו לחשוב יחד איתנו...
