מחשבה

כתב עת דיגיטלי החותר לחולל מחשבה ישראלית באמצעות פרסום של מסות רעיוניות העוסקות בבעיות המבניות של ישראל.

הערות יהודי ריבוני על ט' באב

מאת
צבי כסה

הערות יהודי ריבוני על ט' באב

האם החורבן נבע מ״שנאת חינם״? מה היה היקף התמיכה של יהודי ארץ ישראל במרד הגדול? וכיצד קיצונים אמיצים אך טיפשים הרסו והורסים את הרבונות היהודית? צבי כסה במבט נוקב על החורבן של אז והחורבן של היום.

חורבן בית המקדש בציורו של פרנצסקו אייץ, ונציה (1867)
חורבן בית המקדש בציורו של פרנצסקו אייץ, ונציה (1867)

היהודי הרבני חייב להסביר ליהודי הריבוני את הסתר הפנים, את החורבנות. באין הצדקה וצידוק הדין, לא אפשר היה להנחיל אמונה מדור לדור. לכן, ויתרו על המחאה בגין הפרת הברית והסבו את האשמה על שנאת חינם, ועל "בגלל חטאינו גלינו מארצנו" וכיוצא באלה.  דבר מעין זה אין הוא  מקובל על השכל הריבוני.

הבתים לא חרבו בגלל חטאי היהודים המאמינים ולא בגלל שנאת חינם שקיימת  מאז הפקרת יוסף הצדיק, אלא בגלל הכרעות מדיניות נעדרות שכל ואחריות. בבית הראשון צריך היה לבחור בין ברית עם מצרים או עם אשור ובבל. ישעיהו זועק למדינאים שמצרים היא משענת קנה רצוץ, וירמיהו נאבק לשכנע כי בבל היא הממלכה לאסטרטגיה של ממלכת יהודה. אבל, זו בוחרת במצרים.

מה רוצים מלכי אשור ובבל? שקט ומיסים. ואילו בני יהודה בוחרים בבריתות עם מלכים שונים למרידות  ומזעיקים את מצרים לסיוע כושל. מה רוצים הרומאים? שקט ומיסים. מה רוצים היהודים? לנצל הזדמנויות למרוד ברומא. במונחים של ימינו להכריז מלחמה על המעצמה העולמית.

בילדותנו והיום מלמדים כי הרומאים ביקשו להמיר אותנו על דתנו. לכן מרדנו. שיחקנו בקנאים מנצחים רומאים. עם הזמן משתחרר היהודי החופשי משתחרר משטיפת המוח ולומד כי לאחר החורבן מאפשרים הרומאים ליוחנן בן זכאי להחיות את היהדות לפסגות אמונה והגות מלוא 2000 שנות גלות.

הקנאים – החרד"לים של הימים ההם –  גוררים את העם למרד המטורף במעצמה העולמית. יגאל ידין לימד שרוב העם לא רצה במלחמה. צריך לקרוא את יוספוס פלוויוס, הלא הוא יוסף בן מתתיהו,  ולהבין כי גם אם רק 10% מהמידע הארכאולוגי וההיסטורי נכון, ניתן להסיק כי מה שאפיין את מנהיגי המרד – אומץ לב עליון בלוחמה וטימטום אמוני מוחלט, שהתבטא בקריאה ״אלוהים איתנו״.  

 אני יכול לדמיין אותי עם שניים מגוש אמונים עומדים בח' באב על החומה האחרונה של בית המקדש. ואני אומר: "מה עשינו? הכרזנו מלחמה על רומא והכול חרב." והשניים עונים מניה וביה: "מחר יבוא המשיח." ומאז אני מחכה.

אשר על כן, יוחנן בן זכאי לא היה בוגד אלא חכם לאומי. ישעיהו וירמיהו לא היו בוגדים אלא אסטרטגים. המלך אגריפס מפציר בקנאים לא למרוד במעצמה העולמית כי תחרב יהודה, והם בשלהם: "אלוהים איתנו." העצב מלא על ההיסטוריה שלנו, שהחורבן הוא חלק ממנה. עלינו ללמוד אותה ולהפנים כי הקמנו מדינה שלקיים אותה צריך מנהיגים המבינים שאין להיכנע לחבורות של קנאים.

מאמרים נוספים ממחשבה

סולידריות כערך חוקתי

פרופ׳ תמר הוסטובסקי ברנדס
03/09/2024
סולידריות נתפסת כערך תרבותי החיוני לקיומה של חברה בעיקר בשעות משבר. מתחת לפני השטח של המלחמה הנוכחית רוחשת שאלת הסולידריות או מידת הערבות ההדדית שיש לאזרחי ישראל כולם עם המשפחות השכולות, החטופים, תושבי יישובי העוטף וגבול הצפון, חיילי המילואים, ועם הצורך בחוק הגיוס ובשוויון בנטל. מעל כל זה, מבצבץ החשד שלא כל הישראלים מעוניינים בהחזרת החטופים. במצב שבו החברה שסועה ומפורקת, האם חיבור מחדש של הישראלים סביב תחושה של שותפות-גורל תלוי בעיגון הערך התרבותי החמקמק של סולידריות במבנה החוקתי של ישראל? תמר הוסטובסקי ברנדס מציעה דרכים חדשות להתבונן בסולידריות כערך חוקתי הכרחי לישראל.

למאמר המלא

ביזוריות ואזוריות

מרדכי כהן
02/09/2024
מה הקשר בין חוסר התפקוד של הרשויות המקומיות לחולשה של החברה הישראלית? האם יחסי שלטון מרכזי מול שלטון מקומי מחלישים את מוסד המדינה? מרדכי כהן פורס סדרה של כשלים במבנה השלטון המקומי ומציע את חזון האזוריות (לפיו תחולק הארץ לאזורים שיאגדו רשויות שונות ולהם יבוזרו סמכויות מהשלטון המרכזי) כרפורמה מבנית עמוקה שלא רק שתסדיר את הכשלים המנהליים אלא גם תחולל רפובליקה ישראלית דמוקרטית.

למאמר המלא

חברה דת ומדינה בישראל – מועצות וולונטריות ואזוריות

פרופ׳ חביבה פדיה
29/08/2024
מתוך סבך היחסים של היהדות עם הציונות, הדת עם המדינה, הזהותיות הדתיות הרבות בישראל האם ניתן לייצר מודל מוצלח של הפרדת דת ומדינה תוך ניהול ריבוי הזהויות הדתיות ואיפשורן? חביבה פדיה משרטט קווי מיתאר למיתווה של הפרדת דת ומדינה ואיפשור קיומן של חיים דתיים על בסיס אזורי.

למאמר המלא

קפטיזלים כחול לבן? המשכיות ושינוי בעיצוב הכלכלה הפוליטית של ישראל

פרופ׳ דוד לוי-פאור
29/08/2024
האם הקפיטליזם בישראל הוא שיטה כלכלית חדשה בת כמה עשורים? האם הקפיטליזם הישראלי נולד מיוזמה פרטית של אנשי עסקים ויזמים ששינו את הכלכלה הישראלית מלמטה? ומה תפקידה של המדינה הישראלית בהולדה, עיצוב ועידוד הקפיטליזם בישראל? דוד לוי-פאור מציע מבט אלטרנטיבי על ההיסטוריה של הקפיטליזם בישראל המבליטה את תפקידה ואחריותה של המדינה הישראלית בהולדה, עיצוב וריסון נדרש של הקפיטליזם בישראל.

למאמר המלא

ממשבר חוקתי לחוקה עכשיו

פרופ׳ תמר הוסטובסקי ברנדס
29/08/2024
מהם המקורות של המשבר החוקתי שישראל נקלעה אליו? האם ניתן לקבוע כי קובץ חוקי היסוד מהווים חוקה? ומה ניתן לעשות על מנת לחלץ את ישראל ולהובילה לעתיד למעמד של דמוקרטיה חוקתית? תמר הוסטובסקי ברנדס מסיתה את המבט הסטנדרטי מעיסוק בתוכני החוקה והערכים שיכללו בה, לעבר בעיה דחופה וראשונית יותר – שאלת הפרוצדורה של כתיבת החוקה בישראל.

למאמר המלא

טוהר המידות – מביטוי עמום לערך יסוד חוקתי ואתיקה מעשית

יעקב (מנדי) אור ועו"ד אביה אלף
05/08/2024
מתי התפתח המושג "טוהר המידות", מה נכלל בו, כיצד ניתן לממשו ומה הקשר בינו לבין הביקורת על השלטון? יעקב (מנדי) אור ועו"ד אביה אלף משיבים על שאלות אלה ועוד וסוקרים דרכים וכיווני חשיבה לנקיטת הליכים משפטיים (פליליים) במסגרת המאבק בשחיתות שלטונית, מבלי לזנוח את הדיון על אתיקה ומוסר לשימור טוהר המידות בשירות הציבורי

למאמר המלא

המכון למחשבה ישראלית מזמינכם להיות מחברי המכון ולהירשם לניוזלטר שלנו!

בתור חברי המכון תקבלו, מיילים על תכני המכון, הזמנות להרצאות, ותוכלו לנהל תקשורת בין-אישית איתנו ולשאול כל שאלה שעולה ברוחכם. כמו כן, תכנים אקסלוסיביים שרק חברים מקבלים

בואו לחשוב יחד איתנו...