מחשבה

כתב עת דיגיטלי החותר לחולל מחשבה ישראלית באמצעות פרסום של מסות רעיוניות העוסקות בבעיות המבניות של ישראל.

להשלים את תהליך הקמת המדינה

מאת
פרופ׳ אבנר בן-זקן

להשלים את תהליך הקמת המדינה

מדינת ישראל עדיין לא קמה. בשנת 1948 התארס דור המייסדים עם רעיון המדינה, אך עם התחוור תוצאות המלחמה, לא שש להתחתן איתו. השינוי הדמוגרפי שהוסיף ליישוב חמישית של מיעוט ערבי, ורוב מסתמן של עולים מארצות האיסלאם, איים על אופיה התרבותי ודחה בזמן את הרעיונות לכתיבת חוקה.

המעבר מיישוב למדינה, מ"מצב טבעי" ל"ממשל מדיני", לא לווה כפי שניתן היה לצפות באמנה חברתית, בחוקה, בהסכמה להתאגד יחד תחת קווי מיתאר המקובלים על כולם. במקום ראיית העצמאות הפוליטית היהודית כשלילת הגולה – כפי שהדגישו בחזונם אבות הציונות – מייסדי המדינה העתיקו את הדפוסים הפוליטיים הגלותיים, של הדרה על בסיס אתני, לממדים מדינתיים. לאחר יותר משבעה עשורים, הישות הפוליטית שנקראת ישראל נראית פחות כמו מדינה ויותר כמו שטעטל עם חיל־אוויר.

חוסר הנכונות להתאים את המדינה לאוכלוסייה המשתנה ולשטח החדש מאז 1949 הוא הדבר היסודי ביותר שמערער את היציבות בארץ, והביא אותנו אל משבר חוקתי. ביסודו של המשבר ההיסטורי שאנו כלואים בו, עומדת "אם כל הבעיות": אי־ההסכמה על כללי המשחק. ציבורים שלמים מודיעים שלא הסכימו מעולם ולא יסכימו לעולם לסדר פוליטי וחברתי שהופך את המדינה ללא־שלהם. הערבים לא מסכימים להגדרה הלאומית של המדינה; המזרחים לא מסכימים לחלוקת העבודה וחלוקת הרכוש; החרדים לא מסכימים לעקרונות המטאפיזיים הגאוליים שמונחים ביסוד הקמתה של המדינה; והמתנחלים לא מסכימים לדמוקרטיה לכולם.

אף לא אחד לא נותן אמון באחר. חוסר ההסכמה ושל קבוצות שונות לניסוח של מדינת ישראל בא לידי ביטוי במגמות יומיומיות ארוכות שנים – האזרחים הערבים אינם מכירים בלגטימיות של המוסדות המדינתיים, ורואים בהם מוסדות זרים: המזרחים פועלים מתוך דחף של פירוק מערכות: החרדים פעלו עד עתה להתבדלות וניצול משאבי המדינה למטרות מגזריות: המתנחלים הפכו את ישראל כולה למדינה שמוסדרת על בסיס עקרונות דיכוי העם הפלסטיני: והדור הרביעי של מייסדי המדינה עסוק בשמירה על הסטטוס קוו. הדינמיקות היומיומיות הללו הביאו למעשה לקריסת הנכס האסטרטגי החשוב ביותר של ישראל, תחושת שותפות הגורל והלכידות החברתית.

ברור גם שהמערכת הפוליטית כפי שהיא מחולקת כיום, על בסיס קווי מיתאר מטאפיזיים של זהויות לאומיות, אתניות ודתיות, אינה יכולה לאפשר הסכמה. כך נראה שהמשבר החוקתי הנוכחי ילך וימרר את חייהם של תושבי הארץ הזאת לשנים ארוכות. אל מול המבוי הסתום, יש שיהגרו לארץ זרה, אחרים יצפו להופעה של איש חזק ועוד אחרים שייחלו לקטסטרופה היסטורית שבחסותה ניתן יהיה להשלים מלאכה שלא הושלמה ב-1948.

אבל יש גם דרך אחרת. ניתן להגיע להסכמה לגבי גופה וזהותה של המדינה הזאת. במשך השנים הדיונים על הצורך בחוקה עסקו בעיקר בתוכנה. אבל שאלת התוכן היא שאלה מיותרת, שכן רוב החוקות די דומות. השאלה האמיתית לגבי חוקה בישראל היא לא "מה יהיה בה?" אלא "כיצד בכלל ניתן לכתוב חוקה?".

המעבר ממדינה מפורקת למדינה מלוכדת תחת התפיסה שהיא "מדינה של כולם" אפשרי בשלושה שלבים הדרגתיים מותנים:

קיבוע גבולות – על ישראל להכריע מהו גופה, מי הם אזרחיה. אם ברצונה להעביר את הגבול בנהר הירדן, היא חייבת לקיים משטר מדינתי אחד בין הנהר לים. אם ברצונה להתייחס לגבולות 1967 כגבול הרשמי, עליה לסגת מהשטחים ולחסל את מצב הביניים של שליטה ללא אחריות. כך, כשיוגדר גופה של המדינה ויוגדרו אזרחיה, יוכלו אלה להתחיל לדבר על הסכמות לגבי אופיה של המדינה.

מעבר לשיטת בחירות אזורית מלאה – לא ניתן יהיה להגיע להסכמה אם המפה הפוליטית תמשיך להיות מחולקת על בסיס זהויות – לאומיות, דתיות, או אתניות – שהבחירות היחסיות מלהיטות. הדרך היחידה לייתר את המחלוקות הללו היא מעבר לשיטה האזורית, המבטיחה לא רק דיון פוליטי באינטרסים פוליטיים מקומיים וריאליים, אלא גם מתכון לבניית זהויות חדשות מקומיות. בשיטת בחירות ומשטר אזוריים, רוב אי־ההסכמות

העכשוויות יהפכו למיותרות, ובמקומן תצוץ פוליטיקה חדשה העוסקת בחיי העולם הזה. כתיבת חוקה – הפרלמנט הראשון שייבחר בשיטה אזורית יוסמך לכתוב חוקה. ההסכמות על עקרונות החוקה יתאפשרו מתוך הבנה כי "המדינה היא של כולם" ולא ייתכן חוק, מוסד או מדיניות שיפעלו ליצור פריבילגיות ללא הסכמת הכלל, כמו גם שלא ייתכן החלה של החוק הישראלי באזורים שבהם אין ריבונות ישראלית. אם הצהרת העצמאות נוסחה מנקודת המבט של העם היהודי, החוקה תיכתב מנקודת המבט של הישראלים, של תושבי הארץ הזאת. מפרספקטיבה של שנות האלפיים.

המכון למחשבה ישראלית עמל מזה כשנה להציג אמנה חברתית ישראלית אשר תשמש כתשתית לניסיונות עתידיים לכתוב חוקה. האמנה המבוססת על עקרונות אלה עונה על הצורך לייצר דימיון חוקתי אשר במקום לדון בבעיות הקיימות דרך חרכי העימות של מחנות מחופרים במחפורות פוליטיות, תציע למעשה לצעוד למרחב חדש של מחשבה אשר בו ניתן יהיה לייצר שותפות גורל ואחווה בין האזרחים הישראלים.

זו העת להתנתק מההסדרים הזמניים ולהציב את ישראל על אדנים יציבים. זו העת להשלים את ההקמה של מדינת ישראל.

מאמרים נוספים ממחשבה

מקורות המשבר הישראלי: מבט היסטורי־מדעי

אבנר בן-זקן
12/04/2024

הסטטיסטיקה היא הכלי המדעי שהוביל להולדת הציונות ולבניית חברת המופת ולא להקמת מדינה המיועדת לכלל היהודים. ואולם השואה שיבשה את התוכניות, ולתוך גבולות המדינה שהוקמה בדוחק הזמן ב־1948 נקלעו אוכלוסיות רבות שלא היו חלק מחברת המופת: ערבים, בני היישוב הישן וגלים המוניים של מהגרים – ניצולי שואה ויהודים מארצות האסלאם. אבל כדי לכונן מדינה המיועדת […]

למאמר המלא

מה בין ציונות לישראליות?

אניטה שפירא
12/04/2024

התנועה הציונית היתה תנועה חילונית במהותה ופחדה ממשיחיות. אבות הציונות השתמשו במושגים כמו גאולה וחורבן ושיבת ציון, אבל הם לא התכוונו לתכלית הדתית שלהם. ואולם, לפי פרופ' אניטה שפירא, מאז מלחמת ששת הימים מפלצת המשיחיות, המנותקת מהמציאות, הרימה את ראשה והשתלטה על החינוך, על הפוליטיקה, על חיינו ועתידנו בהיסטוריה קורה לעיתים מזומנות שהיוולדות תהליכים מדיניים […]

למאמר המלא

שני הממדים של הזהות הלאומית בצרפת ובישראל

אבנר בן-עמוס
12/04/2024

ההשוואה בין צרפת לישראל מעלה כי הנסיבות ההיסטוריות קובעות במידה רבה את מערכת היחסים המורכבת בין שני ממדי הלאומיות – האזרחית והתרבותית. בעוד שבשנים הראשונות של מדינת הלאום הצרפתית הייתה ידה של הזהות האזרחית על העליונה, השנים הראשונות של מדינת הלאום היהודית המחישו את עליונות הזהות התרבותית. לפי פרופ' אבנר בן-עמוס, הפרדת הדת מהמדינה היא […]

למאמר המלא

קריאת התיגר של הציונות הדתית על הישראליות והציונות החילונית

שגיא אלבז
11/04/2024

הציונות החילונית, ובעקבותיה מדינת ישראל (העברית-ממלכתית), החליפו את הדת כמסגרת רעיונית ומוסדית המגדירה ומארגנת את חיי היהודים כאומה ישראלית מודרנית. אלא שבניגוד לחזון ולכוונות האבות המייסדים של הציונות, ואף שנבנתה על בסיס החילוניות והמודרניות, המדינה הציונית הריבונית העצימה כוחות פוליטיים דתיים הערך הראשון שמבטא יותר מכול את הציונות על הגדרותיה השונות, הוא ערך המדינה היהודית. […]

למאמר המלא

הישראלים: גם כנענים גם צלבנים?

דוד אוחנה
11/04/2024

המתנחלים בשטחים הכבושים דומים במידה רבה לא רק לצלבנים המדיאבליים, אלא הם הולכים ומגשימים את ההשקפה הכנענית. שינוי סדר העדיפויות של הציונות הדתית מ"תורה, עם, ארץ" ל"ארץ, עם, תורה" מעיד כי המקום הפיזי בא אצלם במקומו של "המקום" המטפיזי. ולא רק זאת – לפי פרופ' דוד אוחנה, גם הפוסט־ציונים מעדיפים מרחב גאוגרפי משותף בין ישראלים […]

למאמר המלא

מציונות לישראליות: מהקמת מדינה לקיום מדינה

אבנר בן-זקן
10/04/2024

ללא בירוקרטיה רציונלית, ללא מריטוקרטיה וללא שוויון אזרחי פוליטי וכלכלי, הייתה ישראל למדינה של מייסדיה ולא של אזרחיה. פרופ' אבנר בן-זקן קורא להקים את מדינת ישראל מחדש על בסיס זהות ישראלית, הפרדת דת ממדינה, שיטת בחירות אזורית, רובד שלטוני אזורי, כלכלה סולידרית ושאיפה לחברה הומניסטית ומטיבה בקיץ 1882 התיישב יהודי רוסי לכתוב בגרמנית על דוחק […]

למאמר המלא

המכון למחשבה ישראלית מזמינכם להיות מחברי המכון ולהירשם לניוזלטר שלנו!

בתור חברי המכון תקבלו, מיילים על תכני המכון, הזמנות להרצאות, ותוכלו לנהל תקשורת בין-אישית איתנו ולשאול כל שאלה שעולה ברוחכם. כמו כן, תכנים אקסלוסיביים שרק חברים מקבלים

בואו לחשוב יחד איתנו...