- מאמרים נוספים

סולידריות נתפסת כערך תרבותי החיוני לקיומה של חברה בעיקר בשעות משבר. מתחת לפני השטח של המלחמה הנוכחית רוחשת שאלת הסולידריות או מידת הערבות ההדדית שיש לאזרחי ישראל כולם עם המשפחות השכולות, החטופים, תושבי יישובי העוטף וגבול הצפון, חיילי המילואים, ועם הצורך בחוק הגיוס ובשוויון בנטל. מעל כל זה, מבצבץ החשד שלא כל הישראלים מעוניינים בהחזרת החטופים. במצב שבו החברה שסועה ומפורקת, האם חיבור מחדש של הישראלים סביב תחושה של שותפות-גורל תלוי בעיגון הערך התרבותי החמקמק של סולידריות במבנה החוקתי של ישראל? תמר הוסטובסקי ברנדס מציעה דרכים חדשות להתבונן בסולידריות כערך חוקתי הכרחי לישראל.

מה הקשר בין חוסר התפקוד של הרשויות המקומיות לחולשה של החברה הישראלית? האם יחסי שלטון מרכזי מול שלטון מקומי מחלישים את מוסד המדינה? מרדכי כהן פורס סדרה של כשלים במבנה השלטון המקומי ומציע את חזון האזוריות (לפיו תחולק הארץ לאזורים שיאגדו רשויות שונות ולהם יבוזרו סמכויות מהשלטון המרכזי) כרפורמה מבנית עמוקה שלא רק שתסדיר את הכשלים המנהליים אלא גם תחולל רפובליקה ישראלית דמוקרטית.

האם הקפיטליזם בישראל הוא שיטה כלכלית חדשה בת כמה עשורים? האם הקפיטליזם הישראלי נולד מיוזמה פרטית של אנשי עסקים ויזמים ששינו את הכלכלה הישראלית מלמטה? ומה תפקידה של המדינה הישראלית בהולדה, עיצוב ועידוד הקפיטליזם בישראל? דוד לוי-פאור מציע מבט אלטרנטיבי על ההיסטוריה של הקפיטליזם בישראל המבליטה את תפקידה ואחריותה של המדינה הישראלית בהולדה, עיצוב וריסון נדרש של הקפיטליזם בישראל.

מהם המקורות של המשבר החוקתי שישראל נקלעה אליו? האם ניתן לקבוע כי קובץ חוקי היסוד מהווים חוקה? ומה ניתן לעשות על מנת לחלץ את ישראל ולהובילה לעתיד למעמד של דמוקרטיה חוקתית? תמר הוסטובסקי ברנדס מסיתה את המבט הסטנדרטי מעיסוק בתוכני החוקה והערכים שיכללו בה, לעבר בעיה דחופה וראשונית יותר – שאלת הפרוצדורה של כתיבת החוקה בישראל.

האם החורבן נבע מ״שנאת חינם״? מה היה היקף התמיכה של יהודי ארץ ישראל במרד הגדול? וכיצד קיצונים אמיצים אך טיפשים הרסו והורסים את הרבונות היהודית? צבי כסה במבט נוקב על החורבן של אז והחורבן של היום.

מתי התפתח המושג "טוהר המידות", מה נכלל בו, כיצד ניתן לממשו ומה הקשר בינו לבין הביקורת על השלטון? יעקב (מנדי) אור ועו"ד אביה אלף משיבים על שאלות אלה ועוד וסוקרים דרכים וכיווני חשיבה לנקיטת הליכים משפטיים (פליליים) במסגרת המאבק בשחיתות שלטונית, מבלי לזנוח את הדיון על אתיקה ומוסר לשימור טוהר המידות בשירות הציבורי

הצורך בערך הוא הצורך של פרט להאמין שהחברה אליה הוא משתייך היא טובה ביסודה, בעלת יכולות והישגים. אבל, כציבור, יש לנו נטייה לערוך השוואות לא מדויקות, לחטוא בתת־הכללות ובהכללות יתר ולהיחשף לשורה של הטיות חשיבה. התוצאה: אנחנו מקובעים באמונות שווא ובתפיסות עולם חלקיות ומעוותות. חלק שני מתוך החיבור המבקש לענות על השאלה "מי אנחנו" ולנתח את הנפש הישראלית לפני ה-7 באוקטובר ואת השפעותיה לאחר אותה שבת שחורה

האם השבעה באוקטובר הוא אירוע משנה היסטוריה או עולם כמנהגו נוהג? ד"ר עמיר נהרי מציג תמונת מצב פסיכו־מערכתית כוללת ומבקש להעלות את השאלות האם אנחנו מוכנים לשנות ולהשתנות? לקבל הכרעות קשות? ולהתעלות מעל לשיקולים שבטיים? חלק ראשון מתוך חיבור המנתח את מצבנו האישי והלאומי מאז השבעה באוקטובר.

אם לאורך ההיסטוריה ייצגה הבעלות על האדמות את הפירמידה החברתית – ראשונים המלך והאצולה, בעלי האדמות, אחר כך האריסים ובתחתית העבדים – ספר התורה מציע רעיון מהפכני המציב במרכז את ריבונות האדם על חייו. דורון לוקס על הרובד הרעיוני הליברלי שמסתתר בקובץ סיפורי אברהם