פרופ' אבנר בן-זקן
מציונות לישראליות
מדינת ישראל היא תוצר של ניסוי פוליטי לכינון ריבונות יהודית בארץ ישראל. התנועה הציונית על שלל מוסדותיה פעלה במרץ להקמת מדינה עברית בארץ ישראל. משְמה אנו גם מבינים את תפקידה ההיסטורי והוא יצירת תנועה בזמן לעבר תכלית ברורה – מדינה.
אולם, עם הקמת מדינת ישראל, התנועה ציונית לא תפסה כי כשלה במילוי ייעודה, ויותר מכך גם דחפה להפוך את הציונות עצמה, כלומר את השאיפה לריבונות, לאתוס של מדינה שכבר התהוותה. כשל זה, להכיר במדינה הישראלית כתכלית החיים הפוליטיים, הוביל למגמות נאו-ציוניות ואולטרה-ציונות שעוצבו בעיקר במחוזות המשיחיות היהודית שתפסה את המדינה ככלי בתנועה היסטורית לעבר גאולה אלוהית.
בגיליון זה מבקשים היסטוריונים לסמן את הישראליות לא רק כאלטרנטיבה לתפיסת המדינה המשיחית, אלא כמימוש ייעוד (שעדיין לא התממש) של התנועה הציונית. הישראליות היא המשכה הטבעי של הציונות. ניתן לראות אותה כחוליה אחרונה בשרשרת האבולוציה של התודעה הפוליטית היהודית – תחילה היה יהודי גלותי, ממנו התפתח הציוני, וממנו צמח באופן טבעי מתוך ניסיון ריבוני – הישראלי.
הסטטיסטיקה היא הכלי המדעי שהוביל להולדת הציונות ולבניית חברת המופת ולא להקמת מדינה המיועדת לכלל היהודים. ואולם השואה שיבשה את התוכניות, ולתוך גבולות המדינה שהוקמה בדוחק הזמן ב־1948 נקלעו אוכלוסיות רבות שלא היו חלק מחברת המופת: ערבים, בני היישוב הישן וגלים המוניים של מהגרים – ניצולי שואה ויהודים מארצות האסלאם. אבל כדי לכונן מדינה המיועדת […]
למאמר המלא
התנועה הציונית היתה תנועה חילונית במהותה ופחדה ממשיחיות. אבות הציונות השתמשו במושגים כמו גאולה וחורבן ושיבת ציון, אבל הם לא התכוונו לתכלית הדתית שלהם. ואולם, לפי פרופ' אניטה שפירא, מאז מלחמת ששת הימים מפלצת המשיחיות, המנותקת מהמציאות, הרימה את ראשה והשתלטה על החינוך, על הפוליטיקה, על חיינו ועתידנו בהיסטוריה קורה לעיתים מזומנות שהיוולדות תהליכים מדיניים […]
למאמר המלא
ההשוואה בין צרפת לישראל מעלה כי הנסיבות ההיסטוריות קובעות במידה רבה את מערכת היחסים המורכבת בין שני ממדי הלאומיות – האזרחית והתרבותית. בעוד שבשנים הראשונות של מדינת הלאום הצרפתית הייתה ידה של הזהות האזרחית על העליונה, השנים הראשונות של מדינת הלאום היהודית המחישו את עליונות הזהות התרבותית. לפי פרופ' אבנר בן-עמוס, הפרדת הדת מהמדינה היא […]
למאמר המלא
הציונות החילונית, ובעקבותיה מדינת ישראל (העברית-ממלכתית), החליפו את הדת כמסגרת רעיונית ומוסדית המגדירה ומארגנת את חיי היהודים כאומה ישראלית מודרנית. אלא שבניגוד לחזון ולכוונות האבות המייסדים של הציונות, ואף שנבנתה על בסיס החילוניות והמודרניות, המדינה הציונית הריבונית העצימה כוחות פוליטיים דתיים הערך הראשון שמבטא יותר מכול את הציונות על הגדרותיה השונות, הוא ערך המדינה היהודית. […]
למאמר המלא
המתנחלים בשטחים הכבושים דומים במידה רבה לא רק לצלבנים המדיאבליים, אלא הם הולכים ומגשימים את ההשקפה הכנענית. שינוי סדר העדיפויות של הציונות הדתית מ"תורה, עם, ארץ" ל"ארץ, עם, תורה" מעיד כי המקום הפיזי בא אצלם במקומו של "המקום" המטפיזי. ולא רק זאת – לפי פרופ' דוד אוחנה, גם הפוסט־ציונים מעדיפים מרחב גאוגרפי משותף בין ישראלים […]
למאמר המלא
ללא בירוקרטיה רציונלית, ללא מריטוקרטיה וללא שוויון אזרחי פוליטי וכלכלי, הייתה ישראל למדינה של מייסדיה ולא של אזרחיה. פרופ' אבנר בן-זקן קורא להקים את מדינת ישראל מחדש על בסיס זהות ישראלית, הפרדת דת ממדינה, שיטת בחירות אזורית, רובד שלטוני אזורי, כלכלה סולידרית ושאיפה לחברה הומניסטית ומטיבה בקיץ 1882 התיישב יהודי רוסי לכתוב בגרמנית על דוחק […]
למאמר המלא
הסטטיסטיקה היא הכלי המדעי שהוביל להולדת הציונות ולבניית חברת המופת ולא להקמת מדינה המיועדת לכלל היהודים. ואולם השואה שיבשה את התוכניות, ולתוך גבולות המדינה שהוקמה בדוחק הזמן ב־1948 נקלעו אוכלוסיות
התנועה הציונית היתה תנועה חילונית במהותה ופחדה ממשיחיות. אבות הציונות השתמשו במושגים כמו גאולה וחורבן ושיבת ציון, אבל הם לא התכוונו לתכלית הדתית שלהם. ואולם, לפי פרופ' אניטה שפירא, מאז
ההשוואה בין צרפת לישראל מעלה כי הנסיבות ההיסטוריות קובעות במידה רבה את מערכת היחסים המורכבת בין שני ממדי הלאומיות – האזרחית והתרבותית. בעוד שבשנים הראשונות של מדינת הלאום הצרפתית הייתה
הציונות החילונית, ובעקבותיה מדינת ישראל (העברית-ממלכתית), החליפו את הדת כמסגרת רעיונית ומוסדית המגדירה ומארגנת את חיי היהודים כאומה ישראלית מודרנית. אלא שבניגוד לחזון ולכוונות האבות המייסדים של הציונות, ואף שנבנתה
המתנחלים בשטחים הכבושים דומים במידה רבה לא רק לצלבנים המדיאבליים, אלא הם הולכים ומגשימים את ההשקפה הכנענית. שינוי סדר העדיפויות של הציונות הדתית מ"תורה, עם, ארץ" ל"ארץ, עם, תורה" מעיד
ללא בירוקרטיה רציונלית, ללא מריטוקרטיה וללא שוויון אזרחי פוליטי וכלכלי, הייתה ישראל למדינה של מייסדיה ולא של אזרחיה. פרופ' אבנר בן-זקן קורא להקים את מדינת ישראל מחדש על בסיס זהות
בתור חברי המכון תקבלו, מיילים על תכני המכון, הזמנות להרצאות, ותוכלו לנהל תקשורת בין-אישית איתנו ולשאול כל שאלה שעולה ברוחכם. כמו כן, תכנים אקסלוסיביים שרק חברים מקבלים
בואו לחשוב יחד איתנו...
