האם טינה פוליטית היא המצאה ישראלית? כיצד יכול להיות שהטינה היא רגש אמביוולנטי שהוא גם מוצדק וגם לא מצודק? פרופ' אווה אילוז, מהמכון למחשבה ישראלית, מצביעה על כך שהטינה הפוליטית היא רגש לגיטימי בדמוקרטיות, ובישראל רגש הטינה מתבטא בעימות הסבוך בין מזרחים לאשכנזים. שימוש בטינה כדי לתקן עוולות חברתיות שנעשו נגד מזרחים מוצדק והכרחי. אך יחד עם זאת, הטינה מביאה איתה גם סכנה גדולה לחברה הישראלית, בעיקר בשימוש הציני שנעשה במצוקות של המזרחים בשיח של הימין הקיצוני. האם יש מה לעשות בנידון?