דירוגה של ישראל | סה"כ הוצאה על חינוך: 27 בחינוך תיכוני, 30 בגבוה, 21 יסודי, 30 (לפני אחרון) הגיל הרך
מי מודד?
הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי,[1] OECD.
מה נמדד?
הוצאה ממשלתית ופרטית על חינוך, כחלק מההוצאה הציבורית וביחס למספר התלמידים.
מגמה רב-שנתית:
ההוצאה לחינוך תיכוני ב-2020 בישראל גבוהה, כאחוז מההוצאה הממשלתית או כחלק מהתוצר הגולמי (PPP). ההוצאה הכוללת (ממשלתית+פרטית) שנייה בגובהה רק לנורבגיה, ואילו ההוצאה הממשלתית שלישית – רק 3 מדינות מוציאות יותר (נורבגיה ראשונה והונגריה ושוויץ חולקות את המקום ה-2). יחד עם זאת, בהוצאה לתלמיד התמונה משתנה, ככל הנראה עקב הבדלים במבנה הדמוגרפי בין ישראל ורוב מדינות ה-OECD. בטבלה המוצגת כאן על ההוצאה לתלמיד בחינוך התיכוני ב-2020, ישראל מוציאה מתחת לממוצע ה-OECD, ומדורגת במקום ה-26 מבין מדינות ה-OECD. באחוז הבוגרים (גילים 25–64) בעלי השכלה תיכונית מלאה ומעלה, ישראל נמצאת מעל ממוצע ה-OECD וממוצע 25 מדינות אירופה. היא מדורגת במקום ה-12, כלומר רק 11 נמוכות ממנה. לעומת זאת, אם נתייחס להשכלה אקדמית, הרי שישראל במקום ה-2 באחוז האקדמאים, ומעליה רק קנדה. כעשר שנים קודם לכן, בנתוני 2011 של ה-OECD, ישראל היתה במקום הרביעי, ומקדימות אותה רוסיה (שאינה ב-OECD), קנדה ויפן. גם במדדי ה-HDI, ישראל נמצאת בקבוצה הראשונה במספר שנות ההשכלה.
המדינות המובילות:
סה"כ הוצאה על חינוך: לוקסמבורג עומדת בראש בכל מדדי המשנה.
מתודולוגיה:
המדד מתייחס להוצאה ממשלתית בנפרד וכן להוצאה כוללת – ממשלתית ופרטית יחד. נתון זה נבדק ביחס למספר התלמידים, כהוצאה לתלמיד, וביחס להוצאה הממשלתית הכוללת ולתוצר הגולמי. המדדים מתייחסים בנפרד להשכלה תיכונית ולהשכלה אקדמית.
https://data.oecd.org/eduresource/education-spending.htm 1
נתוני ההוצאה לחינוך לתלמיד וכחלק מההוצאה הציבורית והשתתפות בחינוך | OECD – Education Spending | נתונים
