פרופ' אבנר בן-זקן
הפרדת הדת מהמדינה
בעת הכרזת העצמאות של מדינת ישראל, היהדות לא הייתה בשלה לחיים של ריבונות לאומית. מנהיגי המדינה הצעירה נמנעו מלהכריע על הפרדת הדת מהמדינה והעדיפו לבססה על הסדרים זמניים, כדי לקבל תמיכה מנציגי החרדים. הסטטוס קוו עיגן חוקים הנוגעים לנישואין, גיור, כשרות ושבת כחוקי המדינה, תחת מוסד הרבנות ובשליטתו. המדינה אפשרה מסגרות חינוך נפרדות, שהצמיחו דורות שלמים של אזרחים התופסים את סמכות המדינה כמשנית לסמכויות דתיות.
מה שהחל כהסדר זמני הלך ותפח עם השנים למשבר אזרחי המאיים על האפשרות לחיים פוריים יחד. קהילות רבות בתוך החברה הישראלית מנוהלות על פי היהדות ההלכתית, והמרחב הציבורי מעוצב על פי אמונות והשפעתה של הדת המתפשטת והולכת, למורת רוחם של אזרחים שאינם דתיים או שאינם יהודיים. בשעת משבר היסטורי חמור, שעה שמבנה המדינה מתנדנד, ישנם כוחות דתיים, חיוניים ומלאי אמונה אשר אינם מכירים בצורך בקיומו, והמגדילים את הסיכוי לקריסתו. על כן, ביטול ההסדרים הזמניים וההכרעה על הפרדת הדת מהמדינה הכרחיים לשם העמקת יסודות מבנה המדינה ולשם הבטחת יציבותו בעתיד.
הפרדה זו תאפשר גם את כינונה של הזהות הישראלית כזהות מכלילה של כל האזרחים, יהודים ושאינם יהודים כאחד. זהות ישראלית המנותקת מדת תאפשר יצירה של סיפור משותף החיוני ליצירת לכידות חברתית ישראלית, וכן תתרום לדיאלוג ולהפריה הדדית בין הקבוצות. כאשר ניהול המדינה ישתחרר משיקולים דתיים, תימנע גם כפייה של אמונות ואורחות חיים דתיים במרחב הציבורי ויובטח שוויון בין המינים.
על המדינה להיות ערבה לחופש הדת ולחופש מדת, ולאפשר לקהילות דתיות להתארגן באופן מקומי ולדאוג לחינוך התואם את ערכיהם, וללא ויתור על העקרונות שמחייבים את קיומה של מדינה מתוקנת. מכלול הזכויות והחובות המוטלות על כל אזרח יחולו גם על אנשים דתיים, למשל לימודי ליבה אחידים במערכת החינוך; גיוס לשירות לאומי או לצבא והצטרפות לעולם התעסוקה. דיני האישות הדתיים יהיו מרצון – מי שיחפוץ לקיים נישואין וגירושין באמצעות הקהילות הדתיות יוכל לעשות זאת, אך המדינה לא תכפה זאת על אזרחיה ותאפשר חלופה אזרחית שוויונית. תהליכי גיור הם עניין דתי פנימי ולמדינה אין עניין ויד בהם.
פנימה בליבו מתקיימת אמונתו של המאמין ושם מבחנו. שילובה של המדינה ומוסדותיה בדת זר לאמונה, זר למִבְחָנָה. נצחיותה של האמונה אינו תלוי במסגרת מדינתית ויש להשאירה בעולמה, בין אדם לאלוהיו, ולא מהולה בין רשויות.
למאמר המלא
למאמר המלא
למאמר המלא
למאמר המלא
מתוך סבך היחסים של היהדות עם הציונות, הדת עם המדינה, הזהותיות הדתיות הרבות בישראל האם ניתן לייצר מודל מוצלח של הפרדת דת ומדינה תוך ניהול ריבוי הזהויות הדתיות ואיפשורן? חביבה פדיה משרטט קווי מיתאר למיתווה של הפרדת דת ומדינה ואיפשור קיומן של חיים דתיים על בסיס אזורי.
חוק הלאום, במתכונתו הנוכחית, פוגע בלכידות של ישראל כחברה המגלה סובלנות לקבוצות ולמיעוטים שונים בתוכה. לא רק דרוזים המשרתים בצבא, אלא גם ערבים־פלסטינים צריכים להרגיש כי הם אזרחים שווי זכויות. ד"ר שגיא אלבז קורא להקמת רפובליקה ישראלית פדרלית, ניטרלית מבחינה דתית, שיש בה שיתוף והכרה הדדיים בין מרכיביה האזרחיים על בסיס חלקם היחסי של הרוב והמיעוט באוכלוסייה, ולא על פי עיקרון השליטה ההגמונית של האחד על האחר.
מודל תאולוגי פוליטי המבוסס על משנתו של הרב אליהו בן אמוזג מאתגר את המודל הציוני־ דתי של הרב צבי יהודה קוק בשאלות הנוגעות לדת ומדינה. גבריאל אבן צור סבור כי המשיחיות בשיח הציוני־דתי דווקא מעצימה את מבנה הכוח הפוליטי הארצי, בעוד שהיהדות המסורתית מחויבת לערכים אבסולוטיים של צדק ומוסר העולים על האינטרס האישי ואף על עריצות הרוב.
רעיון ההפרדה המלאה בין דת למדינה כמו בצרפת או בארצות הברית קשה מאוד ליישום במדינת ישראל. אבל בצלאל כהן משוכנע שיש לנסח מחדש את כללי ההסדרה של נושאי דת ומדינה, ולדון באופן ביקורתי בהשפעות של האוטונומיה החרדית על המדינה והחברה הכללית.
הרעיון להפריד דת ממדינה הוא נכון והכרחי, אבל ניתן ליישום רק אחרי הפרדת היהדות מהזהות של המדינה. ד"ר רם פרומן מבקש להניח תשתית לאומית, ישראלית חילונית, ולצמצם משמעותית את תפקידה של הדת בבניית הזהות החדשה של ישראל.
מיזוג הזהויות בישראל בין הדת ללאומיות אינו מאפשר עוד הפרדה בין הדת למדינה בנוסח ארצות הברית. ד"ר שוקי פרידמן חושב כי הפתרון לשסע היהודי־דתי־לאומי הוא לא הפרדה מוחלטת, אלא צמצום משמעותי של מעורבות הדת במדינה.
בתור חברי המכון תקבלו, מיילים על תכני המכון, הזמנות להרצאות, ותוכלו לנהל תקשורת בין-אישית איתנו ולשאול כל שאלה שעולה ברוחכם. כמו כן, תכנים אקסלוסיביים שרק חברים מקבלים
בואו לחשוב יחד איתנו...
