מחשבה

כתב עת דיגיטלי החותר לחולל מחשבה ישראלית באמצעות פרסום של מסות רעיוניות העוסקות בבעיות המבניות של ישראל.

הערות יהודי ריבוני על ט' באב

מאת
צבי כסה

הערות יהודי ריבוני על ט' באב

האם החורבן נבע מ״שנאת חינם״? מה היה היקף התמיכה של יהודי ארץ ישראל במרד הגדול? וכיצד קיצונים אמיצים אך טיפשים הרסו והורסים את הרבונות היהודית? צבי כסה במבט נוקב על החורבן של אז והחורבן של היום.

חורבן בית המקדש בציורו של פרנצסקו אייץ, ונציה (1867)
חורבן בית המקדש בציורו של פרנצסקו אייץ, ונציה (1867)

היהודי הרבני חייב להסביר ליהודי הריבוני את הסתר הפנים, את החורבנות. באין הצדקה וצידוק הדין, לא אפשר היה להנחיל אמונה מדור לדור. לכן, ויתרו על המחאה בגין הפרת הברית והסבו את האשמה על שנאת חינם, ועל "בגלל חטאינו גלינו מארצנו" וכיוצא באלה.  דבר מעין זה אין הוא  מקובל על השכל הריבוני.

הבתים לא חרבו בגלל חטאי היהודים המאמינים ולא בגלל שנאת חינם שקיימת  מאז הפקרת יוסף הצדיק, אלא בגלל הכרעות מדיניות נעדרות שכל ואחריות. בבית הראשון צריך היה לבחור בין ברית עם מצרים או עם אשור ובבל. ישעיהו זועק למדינאים שמצרים היא משענת קנה רצוץ, וירמיהו נאבק לשכנע כי בבל היא הממלכה לאסטרטגיה של ממלכת יהודה. אבל, זו בוחרת במצרים.

מה רוצים מלכי אשור ובבל? שקט ומיסים. ואילו בני יהודה בוחרים בבריתות עם מלכים שונים למרידות  ומזעיקים את מצרים לסיוע כושל. מה רוצים הרומאים? שקט ומיסים. מה רוצים היהודים? לנצל הזדמנויות למרוד ברומא. במונחים של ימינו להכריז מלחמה על המעצמה העולמית.

בילדותנו והיום מלמדים כי הרומאים ביקשו להמיר אותנו על דתנו. לכן מרדנו. שיחקנו בקנאים מנצחים רומאים. עם הזמן משתחרר היהודי החופשי משתחרר משטיפת המוח ולומד כי לאחר החורבן מאפשרים הרומאים ליוחנן בן זכאי להחיות את היהדות לפסגות אמונה והגות מלוא 2000 שנות גלות.

הקנאים – החרד"לים של הימים ההם –  גוררים את העם למרד המטורף במעצמה העולמית. יגאל ידין לימד שרוב העם לא רצה במלחמה. צריך לקרוא את יוספוס פלוויוס, הלא הוא יוסף בן מתתיהו,  ולהבין כי גם אם רק 10% מהמידע הארכאולוגי וההיסטורי נכון, ניתן להסיק כי מה שאפיין את מנהיגי המרד – אומץ לב עליון בלוחמה וטימטום אמוני מוחלט, שהתבטא בקריאה ״אלוהים איתנו״.  

 אני יכול לדמיין אותי עם שניים מגוש אמונים עומדים בח' באב על החומה האחרונה של בית המקדש. ואני אומר: "מה עשינו? הכרזנו מלחמה על רומא והכול חרב." והשניים עונים מניה וביה: "מחר יבוא המשיח." ומאז אני מחכה.

אשר על כן, יוחנן בן זכאי לא היה בוגד אלא חכם לאומי. ישעיהו וירמיהו לא היו בוגדים אלא אסטרטגים. המלך אגריפס מפציר בקנאים לא למרוד במעצמה העולמית כי תחרב יהודה, והם בשלהם: "אלוהים איתנו." העצב מלא על ההיסטוריה שלנו, שהחורבן הוא חלק ממנה. עלינו ללמוד אותה ולהפנים כי הקמנו מדינה שלקיים אותה צריך מנהיגים המבינים שאין להיכנע לחבורות של קנאים.

מאמרים נוספים ממחשבה

על מנהיגות, מנהיגים, מציאות היסטורית ומה שביניהם

אהוד ברק
19/12/2024

מהי מנהיגות, מה הופך אדם למנהיג בקנה מידה היסטורי וכיצד מצופה ממנו להתנהג במצבי משבר? אהוד ברק, שכיהן כראש ממשלת ישראל (2001-1999) כשר הביטחון (2013-2007) וכרמטכ"ל (1995-1991), מנתח את המנהיגות של צ'רצ'יל, דה גול ובן גוריון וקובע מי מבין השלושה הוא המנהיג הגדול בהיסטוריה מנהיגות היא נושא שמעסיק את החברה האנושית, מסיבות נכונות ומובנות, מאז […]

למאמר המלא

כריזמה הפוכה

פרופ׳ אווה אילוז
19/12/2024

מה הופך מנהיגים כמו טראמפ ונתניהו, שלא מסתירים את פגמיהם המוסריים, לפופולריים כל כך? לפי פרופ' אווה אילוז, כריזמה מסוג חדש, כמקור כוח ושליטה, מאפשרת להם לצבור אהדה, דווקא על רקע יכולתם להפוך את המשמעות המקובלת של ערכי ליבה ולשכנע שהאמת היא שקר והטוב הוא רע "התוכניות של קמלה האריס מציעות חיזוק משמעותי יותר למעמד […]

למאמר המלא

הכמיהה למנהיג גדול ונזקיה

פרופ׳ מיכה פופר
19/12/2024

המנהיגים הגדולים בהיסטוריה, כריזמטיים ומוכשרים ככל שהיו, זכו למעמד אייקוני הודות לתקופה, לנסיבות המשתנות ולתהליכים פסיכולוגיים וגאו־פוליטיים. אז מדוע המנהיגות נתפסת בטעות כמופע של איש אחד – המנהיג היחיד? פרופ' מיכה פופר מסביר כיצד הטיות ורגשות מוליכים לכשלים בתפיסת המנהיגות ב־7 במאי 2023 פרסם רוגל אלפר מאמר שכותרתו, "גנץ יקבור את מדינת ישראל". הטיעון העיקרי […]

למאמר המלא

מנהיגות בעידן של פופוליזם דיגיטלי

פרופ׳ מוחמד ותד
19/12/2024

דפוסי הפעולה של המנהיגים הפופוליסטיים הם מגוונים, מהירים ויעילים יותר במאה ה־21 הודות לאמצעים הדיגיטליים שעומדים לרשותם. פרופ' מוחמד ותד מסביר כיצד הדיגיטציה מסייעת למנהיגות הפופוליסטית לרוקן את המהות מהמונח ״דמוקרטיה״ ולפגוע במוסדות המגינים עליה. השאלה מהי מנהיגות עולה בזמנים ובהקשרים שונים. התשובות לשאלה זו, שנתפסת לעתים כפשוטה, הן רבות ומגוונות, חלקן אינטואיטיביות. אין בכוונתי […]

למאמר המלא

סולידריות כערך חוקתי

פרופ׳ תמר הוסטובסקי ברנדס
03/09/2024
סולידריות נתפסת כערך תרבותי החיוני לקיומה של חברה בעיקר בשעות משבר. מתחת לפני השטח של המלחמה הנוכחית רוחשת שאלת הסולידריות או מידת הערבות ההדדית שיש לאזרחי ישראל כולם עם המשפחות השכולות, החטופים, תושבי יישובי העוטף וגבול הצפון, חיילי המילואים, ועם הצורך בחוק הגיוס ובשוויון בנטל. מעל כל זה, מבצבץ החשד שלא כל הישראלים מעוניינים בהחזרת החטופים. במצב שבו החברה שסועה ומפורקת, האם חיבור מחדש של הישראלים סביב תחושה של שותפות-גורל תלוי בעיגון הערך התרבותי החמקמק של סולידריות במבנה החוקתי של ישראל? תמר הוסטובסקי ברנדס מציעה דרכים חדשות להתבונן בסולידריות כערך חוקתי הכרחי לישראל.

למאמר המלא

ביזוריות ואזוריות

מרדכי כהן
02/09/2024
מה הקשר בין חוסר התפקוד של הרשויות המקומיות לחולשה של החברה הישראלית? האם יחסי שלטון מרכזי מול שלטון מקומי מחלישים את מוסד המדינה? מרדכי כהן פורס סדרה של כשלים במבנה השלטון המקומי ומציע את חזון האזוריות (לפיו תחולק הארץ לאזורים שיאגדו רשויות שונות ולהם יבוזרו סמכויות מהשלטון המרכזי) כרפורמה מבנית עמוקה שלא רק שתסדיר את הכשלים המנהליים אלא גם תחולל רפובליקה ישראלית דמוקרטית.

למאמר המלא

המכון למחשבה ישראלית מזמינכם להיות מחברי המכון ולהירשם לניוזלטר שלנו!

בתור חברי המכון תקבלו, מיילים על תכני המכון, הזמנות להרצאות, ותוכלו לנהל תקשורת בין-אישית איתנו ולשאול כל שאלה שעולה ברוחכם. כמו כן, תכנים אקסלוסיביים שרק חברים מקבלים

בואו לחשוב יחד איתנו...