דירוגה של ישראל: מתמטיקה: 38 מתוך 80, מדעים: 37 מתוך 80, קריאה: 30 מתוך 80[*]
מי מודד?
הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי,[1] OECD
מה נמדד?
הישגי תלמידים ומוכנותם לאתגרי העתיד. המבחנים נערכים במתמטיקה, שפה ומדע.
מגמה רב-שנתית:
תוצאות המחקר משקפות יציבות בהישגי תלמידי ישראל בקריאה, במתמטיקה ובמדעים בהשוואה לנתוני 2018, לעומת ירידות חדות בהישגי התלמידים במדינות ה-OECD במתמטיקה ובקריאה. במדרג המדינות שהשתתפו, ישראל עלתה מהמקום ה-37 למקום השלושים בקריאה, ולראשונה, הישגי ישראל בתחום דומים לממוצע ה-OECD[2]. במתמטיקה ובמדעים נרשם שיפור קל במיקום היחסי של ישראל, אך הממוצעים נשארו נמוכים מממוצעי ה- OECD והדירוג – בתחתית מדינות ה-OECD. שיפור הדירוג במבחן האחרון הוא בעיקר עקב ירידת הציון של מדינות אחרות בשל חוסר תפקוד בזמן הקורונה. עוד יש לציין, שדירוג זה של ישראל מוטה לטובתה, שכן אינו כולל אוכלוסיות בנים חרדים. שיעור ההחרגה של תלמידים בישראל גבוה בהרבה מבכל שאר המדינות המפותחות. ביצועי התלמידים בחינוך הממלכתי דומים לממוצע ה-OECD אך ביצועי התלמידים בחינוך הממלכתי-דתי נמוכים מאוד. ביצועי דוברי הערבית נמוכים עוד יותר, ברמת מדינות עולם שלישי. גם הפיזור בציונים גדול והביצועים בקצוות גם הם נמוכים מממוצעי ה-OECD. כלומר, ישנם פערים הגדולים בין חזקים לחלשים. חולשה זו מתקיימת למרות שעות לימוד עודפות לתלמידי ישראל בהשוואה לשאר מדינות ה-OECD.
המדינות המובילות:
חמש המדינות המובילות במדד זה במתמטיקה הן סינגפור, סין (3 ישויות), יפן, דרום קוריאה ואסטוניה.
חמש המדינות המובילות במדד זה במדעים הן סינגפור, יפן, סין (מקאו), דרום קוריאה ואסטוניה.
חמש המדינות המובילות במדד זה בקריאה הן סינגפור, אירלנד, יפן, דרום קוריאה וסין (טאייפה).
מתודולוגיה:
מבחני פיזה נערכים אחת ל-4 שנים. הם התחילו בהתייחסות למדינות ה-OECD והורחבו בהדרגה, כאשר בפעם האחרונה נבחנו ילדים ב-80 מדינות. במחזור המחקר הנוכחי השתתפו כ-625,000 תלמידים מ-81 מדינות וישויות כלכליות מרחבי העולם. בישראל השתתפו במחקר 6,251 תלמידים מ-193 בתי-ספר, המהווים מדגם ארצי מייצג.
* כולם בנתוני 2022
https://www.oecd.org/publication/pisa-2022-results 1
https://www.gov.il/he/departments/news/piza-research 2
