דירוגה של ישראל: 25 מתוך 134[*]
מי מודד?
אינסד (Insead), בית ספר למנהל עסקים הפועל בפונטנבלו שבצרפת, בשיתוף עם מכון דקארט (Descartes Institute for the Future) והמכון למנהיגות המשאב האנושי (Capital Leadership Institute).
מה נמדד?
יכולת המדינה לגייס ולשמר כוח אדם איכותי שיאפשר את השגת מטרותיה הכלכליות והחברתיות.
מגמה רב-שנתית:
דירוגה של ישראל ירד בהדרגה מהמקום ה-20 ב-2020 ל-25 ב-2023, והירידה משתקפת ברוב מרכיבי היכולת לגייס ואפילו במיומנויות הגלובליות. ישראל מדורגת בממדי אפשור (סביבה רגולטורית ועסקית, שוק העבודה) במקום ה-24, בעיקר בזכות חוקי העבודה וההשקעה במחקר ופיתוח, משתנה שהיא מדורגת בו במקום ה-1. בממד היכולת למשוך עובדים, ישראל מדורגת במקום ה-44, למרות סובלנות נמוכה למהגרים ולמיעוטים (מקומות 122 ו-84, בהתאמה) והעצמת נשים נמוכה (78). ביכולת לפתח עובדים ישראל מדורגת במקום ה-43. שני האשכולות המתארים את מצאי המשאב האנושי הקיים זכו לדירוג גבוה, הן בכישורים המקצועיים-הטכניים (13), הן במיומנויות ובידע הגלובליים (כעת 14, ירידה מן המקום ה-8).
המדינות המובילות:
חמש המדינות המובילות בדירוג זה הן שוויץ, סינגפור, ארצות-הברית, דנמרק והולנד.
מתודולוגיה:
בעולם התחרותי הגלובלי, היכולת לגייס כוח אדם איכותי ולשומרו בארגון או במדינה הוא אחד הגורמים המשפיעים ביותר על צמיחה בת-קיימא. המדד מתייחס לשני מרכיבים עיקריים: תשומות (משאבים) ותמורות. משאבים הם כל כלי המדיניות והנהלים המאפשרים למדינה למשוך, לגייס ולהעצים משאבי כוח אדם שיתרמו לשגשוגה. תמורות הן מבנה כוח האדם הקיים ויכולותיו. המודל משתכלל מדי שנה לפי מחקרים עדכניים, ועל כן מהווה מדד דינמי לתחרותיות המשאב האנושי. במדדים האחרונים היה שימוש ב-69 אינדיקטורים, חלקם מדידים (34), חלקם אינדקסים אחרים (17) וחלקם (18) הערכות סובייקטיביות שנלקחו מסקר שנערך על-ידי הפורום הכלכלי העולמי בנושא סיכונים גלובליים, והקיף כ-12,000 מומחים מ-121 מדינות. לכל אינדיקטור, אשכול, תת-מדד ומדד ניתן ציון ודירוג בין המדינות המשתתפות.
* בנתוני 2023, https://www.insead.edu/system/files/2023-11/gtci-2023-report.pdf
מדד תחרותיות המשאב האנושי (GTCI) | The Global Talent Competitiveness Index | נתונים
