מחשבה

כתב עת דיגיטלי החותר לחולל מפנה במחשבה הישראלית באמצעות פרסום של מסות רעיוניות העוסקות בבעיות המבניות של ישראל.

תכלית מדינית למלחמה בעזה

מחשבה | גיליון 1 | פברואר 2024

תכלית מדינית למלחמה בעזה - מחשבה, גיליון 1, פברואר 24

הקדמה

פרופ׳ אבנר בן-זקן

רצועת עזה והשאלה המדינית

משבר ה-7 באוקטובר פרץ על רקע שנים ארוכות של מצב מדיני ייחודי בגבול עזה. מצד אחד, ישראל נסוגה אל הגבול הבינלאומי והוציאה מרצועת עזה את אזרחיה וחייליה, ומאז אינה מוגדרת ככוח כובש על פי החוק הבינלאומי; אבל מצד שני ישראל שולטת בכניסות לרצועה מן האוויר ומן הים וברוב המעברים היבשתיים אליה. השקל הוא המטבע הסחיר ברצועה, ישראל אחראית לאספקת המים והחשמל ולמניעת אסון הומניטרי בשטחה; גם שירותי הרפואה והתעסוקה ברצועה נמצאים תחת אחריות חלקית שלה. כלומר, ישראל אינה נמצאת בעזה, אבל אחראית לה במידה רבה.

במלים אחרות, ישראל היא לא הריבון הרשמי בעזה, אבל היא כן הריבון במובנים מדינתיים בסיסיים. אמנם יצאנו מעזה, אבל אנו עדיין בתוכה. המצב העמום הזה של הריבונות הישראלית הפריכה בגבולות עזה הוא שאִפשר את עלייתו של החמאס ושכלול יכולותיו, יכולות שהתנפצו על גבולות מדינת ישראל ב-7 באוקטובר.

בעקבות המלחמה, שאלת הריבונות הישראלית בגבול עזה צריכה לקבל מענה ברור וחד משמעי. תחילה, כמו בתחומים רבים אחרים שבהם עוסק המכון, על ישראל להגיע להכרעה ברורה על זהותה המדינית – לקבוע גבולות ברורים וחדים ולתקן את היחסים בין מוסדות השלטון, כך שהשירות לאזרח יהיה במוקד תשומת הלב המדינית.

בהקשר של רצועת עזה, הדרך היחידה לחולל שינוי היא לחתור להתנתקות מוחלטת ממנה. התנתקות פירושה הפסקה הדרגתית של כל קשר בין ישראל לרצועת עזה, לרבות אספקת מים וחשמל, והגעה למצב שבו היחס בין ישראל לרצועה דומה ליחס בין שתי מדינות ריבוניות. כדי להגיע למצב הזה, חייבים לייצר אופק מדיני עבור תושבי הרצועה על מנת שגורם כלשהו ישלוט בה. את השליטה תוביל קואליציה בינלאומית או ערבית בסיוע של רשות פלסטינית חדשה, ובלבד שתיווצר ריבונות מדינתית משני צידי הגבול ויכולות שלטון עצמאיות של הציבור הפלסטיני ברצועה.

פברואר 2024

הגיע הזמן לשינוי כיוון

אהוד אולמרט
21/02/2024

המהלומה שספגנו ב־7 לאוקטובר הכתה בהלם את כולנו. אף־אחד מאיתנו לא ציפה או נערך לאפשרות שהחמאס יתפוס את מדינת ישראל; מנהיגותה; צבאה; כוחות הביטחון שלה ואת תושבי הדרום בלתי מוכנים, בלתי ערוכים ונטולי מענה מיידי למה שהפך להיות התבוסה הכי כואבת והכי משפילה בתולדות המלחמות של מדינת ישראל. ימים רבים יעברו בטרם נוכל לעכל את […]

למאמר המלא

מדיניות ישראלית ליום המחר

אלוף (במיל') אורי שגיא
21/02/2024

מיפוי האתגרים עלינו להכיר בכך שהחמאס הצליח להוכיח יכולת מודיעינית וצבאית מרשימים, ולא רק שההפתעה של ה־7 באוקטובר עוד תנותח, הוא הצליח להרוג באכזריות כ־1400 ישראלים, יהודים ושאינם כאלה, אזרחים וחיילים, ולחטוף מבתיהם יותר מ־240 אנשים. מאז מרד בר כוכבא (למעט בשואה) לא נרצחו כל כך הרבה יהודים ביום אחד. החמאס גם הצליח בצורה כואבת […]

למאמר המלא

מדיניות ארצות הברית כלפי היום שאחרי המלחמה בעזה

פרופ' איתן גלבוע
21/02/2024

מתחילת המלחמה נגד חמאס בעזה, ממשלות ארצות הברית וישראל הסכימו על מטרותיה: מיטוט השליטה הצבאית והאזרחית של חמאס ברצועה, החזרת בני הערובה הישראלים, שהחמאס חטף במהלך הטבח ביישובי העוטף, פירוז עזה ויצירת מצב בטחוני שלא יסכן יותר את הישובים ויאפשר לתושביהם לחזור לבתיהם. הם גם הסכימו על מה שלא ייעשה "ביום שאחרי" המלחמה: חמאס לא […]

למאמר המלא

מהי תכלית המלחמה בחמאס וכיצד על ישראל לפעול לאחר סיומה

פרופ׳ אברהם סלע
21/02/2024

הטבח ומעשי הזוועה שביצע חמאס ביישובים על גבול רצועת עזה ב־7 באוקטובר העמידו את ישראל בפני האתגר המורכב ביותר שבו עמדה מאז הקמתה: כיצד לפעול כדי לשחרר את החטופים הרבים שבידי חמאס, ובו בזמן למגר את חמאס ככוח צבאי וממשלי. קרוב לשלושה חודשים לאחר אסון השבת השחורה, וחודשיים מפתיחת המתקפה הקרקעית של צה"ל, הולך ומחלחל […]

למאמר המלא

מאמרים נוספים

הכמיהה למנהיג גדול ונזקיה

פרופ׳ מיכה פופר
06/08/2023

בתאריך 7 במאי 2023 פרסם רוגל אלפר מאמר בעיתון הארץ שכותרתו: "גנץ יקבור את מדינת ישראל ". הטיעון העיקרי במאמר הוא שהמתינות והפשרנות המזוהים עם גנץ יש בהם משום ערובה לכך ששום דבר לא ישתנה אם גנץ יהיה ראש ממשלה. "ישראל תיקבר". חיזוק לטיעון זה מובא על ידיו באמצעות הדוגמאות של גורבצ'וב מנהיג ברית המועצות ודה […]

למאמר המלא

האם יש קדושה בארץ הקודש? ישראל כמרחב של קדושה מוכחשת

ד״ר קציעה עלון
07/05/2023
אתרי הקדושה בישראל הם לא פעם איים של עזובה אסתטית. מדינת ישראל למעשה בורחת מן הקדושה. מאמר זה מבקש להצביע על אחת הבעיות המבניות של המרחב הישראלי: היותו נתון למניפולציות דתיות, אתניות ולאומיות שהן על פי רוב סמויות מן העין ואינן מוכרות לציבור.

למאמר המלא

על עובדי כפיים ומשכילים – שמאל וימין

פרופ׳ יוסף זעירא
02/05/2023
המאמר מתמקד בקשר שבין עלייתה הפופוליזם להבדלי השכלה בין בעלי השכלה גבוהה לבעלי השכלה מוגבלת יותר. אם בעבר התקיימה סולדיות פוליטית בין שתי קבוצות אלה בחברות במערב הרי שהיום קיים מתח ואף עוינות בין שתי קבוצות אלה

למאמר המלא

סולידרתיות כערך חוקתי

פרופ׳ תמר הוסטובסקי-ברנדס
22/04/2023
המשבר הנוכחי סביב השינויים החוקתיים מוביל על פי ד"ר הוסטובסקי-ברנדס לדיון במושג הסולידריות במסגרת הגישושים אחר ניסוחה של אמנה חברתית לישראל

למאמר המלא

להשלים את תהליך הקמת המדינה

פרופ׳ אבנר בן-זקן
18/04/2023
על מנת להשלים את תהליך הקמת המדינה מציע פרופסור אבנר בן זקן לשקוד על אמנה חברתית שתעסוק במעבר לשיטת בחירות אזורית ובכתיבת חוקה

למאמר המלא

המכון למחשבה ישראלית מזמינכם להיות מחברי המכון ולהירשם לניוזלטר שלנו!

בתור חברי המכון תקבלו, מיילים על תכני המכון, הזמנות להרצאות, ותוכלו לנהל תקשורת בין-אישית איתנו ולשאול כל שאלה שעולה ברוחכם. כמו כן, תכנים אקסלוסיביים שרק חברים מקבלים

בואו לחשוב יחד איתנו...